yazilimweb tasarim
לא פה ולא שם: איך יוצרים זהות אמנותית הרחק מהבית?

לא פה ולא שם: איך יוצרים זהות אמנותית הרחק מהבית?

 

בימים בהם גבולות העולם פתוחים (יחסית), וכולנו מדלגים בין מדינה למדינה ומחזיקים כמה דרכונים ביד, ישנם אמנים המביאים את שאלת הבית הכפול בעבודתם. "החיים בין לבין" היא תערוכה חדשה במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב העוסקת בנושא זה דרך עבודות של 13 אמנים שונים. "המשפט 'נולד ב-X חי ב- Y (מקום אחר)' נעשה כבר די רגיל בעולם האמנות", אומר סרג‭'‬יו‭ ‬אדלשטיין, אוצר התערוכה (ביחד עם ג‭'‬וזף‭ ‬דל‭ ‬פסקו מאוסף קדיסט בסן פרנציסקו). "בכל רשימת אמנים בתערוכות הבינלאומיות הגדולות יש רוב מוחלט לאמנים שלא חיים במקום הולדתם. אבל הרבה מאוד אמנים קשורים מבחינה תרבותית למקורם – וזה חלק עיקרי של עבודתם האמנותית".
» החיים בין לבין – לכל הפרטים » עכבר אמנות » לוח תערוכות
מה זה בעצם 'בית'? "אחרי שאת רואה את התערוכה אולי תביני שאין כזה דבר 'בית'. שמושג זה הוא המצאה של הלאומיות של המאה ה-19. שאנשים זזים ממקום למקום ומחפשים חיים טובים יותר. 'הבית' זה המקום בו נמצאים באותו הרגע. זו הסיבה שיש כיום עשרות מיליוני אנשים בדרכים. כולם לוקחים אתם את תרבותם וכיום, עם אמצעי הטלקומוניקציה והטיסות הזולות ישמרו על קשר הדוק עם השפחה והחברים הנשארים מאחור. חלק מהותי יחזור למקום מוצאם כעבור שנים – כפי שהוכח במחקרים. 'הגירת האמנים' היא ללא ספק פריווילגית – אבל במובנים רבים מאירה את הסוגיה הכוללת באור שונה ממה שהפחד והקסנופוביה 'מוכרים' לנו".

כמה מהעבודות שיוצגו בתערוכה:
קלאריסה‭ ‬טוסין, ילידת 1973, פורטו‭ ‬אלגרה, ברזיל, גרה כיום בלוס אנג'לס חלק‭ ‬ניכר‭ ‬מן‭ ‬הפרקטיקה‭ ‬של‭ ‬קלאריסה‭ ‬טוסין‭ ‬כרוך‭ ‬בעבודה‭ ‬על‭ ‬פרויקטים‭ ‬בארץ‭ ‬מוצאה‭ ‬ברזיל‭ ‬או‭ ‬עליה‭ ‬או‭ ‬בהתחקות‭ ‬אחר‭ ‬החליפין‭ ‬התרבותיים והכלכליים‭ ‬בין‭ ‬ברזיל‭ ‬לארצות הברית. בתערוכה ניתן לראות סדרת‭ ‬תצלומים‭ ‬המהווה חלק‭ ‬ממחקר‭ ‬מתמשך‭ ‬על‭ ‬הקשרים‭ ‬בין‭ ‬שני‭ ‬המקומות.‭ 

צילום: עבודה של קלאריסה‭ ‬טוסין
אוטובונג נקנגה, ילידת 1974, קנו, ניגריה, גרה כיום באנטוורפן, בלגיה באביב 2015 בביקור בנמיביה, נסעה האמנית הניגרית לאורך קו הרכבת ההיסטורי ‬מסווקופּמוּנד‮ לצוּמבּ. נקנגה ביקשה להגיע לגרין היל שנמצא באיזור שנודע במרבצי מינרלים, קריסטלים ונחושת שלו. בני השבט האומבמבו כרו ידנית בגבעה הזאת במשך דורות, ולקחו לעצמם רק את מה שנדרש להם, ואולם כאשר נמיביה הפכה למושבה הגרמנית, המשטר הקולוניאלי החל בכרייה תעשייתית של האיזור, ויצאו ממנו טונות של מינרלים מידי שנה, כך שנקנגה לא מצאה מכרה פעיל. המיצב שהיא מציגה בתערוכה נולד מסינון של זיכרונותיה מנמיביה והחומרים שהצליחה ללקט.

צילום: עבודה של אוטובונג נקנגה
דנה לוי, ילידת 1973 תל אביב, חיה בארה"ב ובישראל לוי יצרה מיצב של ים גווע המורכב מחתיכות פסולת, וסרטי וידיאו המוקרנים עליהם שצולמו בסמוך לבולענים ליד ים המלח, והשאר במדבר בטקסס. שני האתרים מעידים על השימוש הנצלני שעושים תאגידים במשאבי הטבע.

צילום: עבודה של דנה לוי
דני גל, יליד 1975, ירושלים, חי כיום בברלין גל מציג בתערוכה סרט המביא את סיפורו הנודע של ס. יזהר, המתאר את גירושם של ערבים פלסטינים מכפרם ב-1948. ב-1978 עובדה הנובלה לדרמה טלוויזיונית, אבל רגע לפני שידורה הודיע שר החינוך דאז, זבולון המר על דחייתה.

צילום: עבודה של דני גל
אסלן גאיסומוב, יליד 1991, גרוזי/ צ'צניה, חי כיום בגרוזי/ מוסקבה אסלן גאיסומוב היגר עם משפחתו לרוסיה בזמן הכיבוש הרוסי של צ'צ'ניה בתחילת שנות האלפיים. אחרי שחי במוסקבה הוא חזר לגרוזי, בה הוא חי ועובד. בסרט הוידיאו שהוא מציג בתערוכה, מוצגים בני משפחתו המורחבת בשדה ערפילי, הם נראים כשהם צועדים לעבר מכונית, ואז שמספרם מגיע לעשרות הם נכנסים לתוכו.

צילום: Courtesy of the artist and KADIST
התערוכה "החיים בין לבין" תוצג עד ה-28 באוקטובר במרכז לאמנות עכשווית, תל אביב.

תגיות
מנחה נופה

מקור:

http://www.mouse.co.il//art/articles/1.4385516

Comments are closed.

Scroll To Top