yazilimweb tasarim
לצאת מהקיבעון: התערוכה שמחדשת בעזרת חפצים ישנים

לצאת מהקיבעון: התערוכה שמחדשת בעזרת חפצים ישנים

 

מה משמעותם של חפצים בחיינו? כיצד הם מספרים את סיפורנו? ומה זה בעצם אומר על זהותנו? "מיקום חדש" היא תערוכה חדשה במוזיאון לאמנות האיסלאם הבוחנת שאלות הרות גורל אלו דרך החפצים שמוצגים בתצוגת הקבע של המוזיאון, להם יצרו 12 אמנים יצירות חדשות המתכתבות איתם. "פניתי למספר אמנים שחוקרים ועוסקים בלוקאליות אם על יד חפצים ואם בשאלת המקום. היה לי חשוב לעבוד עם אמנים מתחומים שונים המציגים ראייה רב-גונית", מספר אוצר התערוכה, אלון רזגור, מרצה ובעל סטודיו לעיצוב ולפיתוח מוצרים. "בנוסף לעבודות שנוצרו במיוחד עבור התערוכה חיפשתי עבודות של אמנים מקומיים שעוסקות בחפצים ושנוצרו בעשורים האחרונים. כל יצירה חושפת נקודת מבט אישית של היוצר כלפי חפצים והאוסף המגוון של העבודות ממחיש כי חפצים הם למעשה אובייקטים ניטרליים שהחשיבות שלהם עבורנו נוצרות עקב הטענתם על ידנו בחשיבות ובערכים שונים – היסטוריים, תרבותיים, חווייתיים או דתיים".
» מיקום חדש – לכל הפרטים » עכבר אמנות » לוח תערוכות » עכבר ירושלים – המדריך לאירועי התרבות בעיר
כמה מהעבודות שיוצגו בתערוכה:

קובי סיבוני, מעצב תעשייתי, 'פיליגרן 2017', כיפופי מתכת והדפסה תלת-ממדית
"מגוון הצורות הגאומטריות, המרקמים והמורכבות ההנדסית שבאדריכלות המסגדים והארמונות האוריינטליים המפוארים הם ממקורות ההשראה לעבודתו של קובי סיבוני. נוסף עליהם הוא גם הושפע מן התכשיטים המעוטרים שבתצוגת הקבע של המוזיאון לאמנות האסלאם: תכשיטי זהב מאוסף הררי, איראן, מצרים או סוריה, המאה ה- 11 עד ה-12, ויצר בטכנולוגיית הדפסה תלת-ממדית חדשנית ובעבודה ידנית דומה לעבודת הפיליגרן העמלנית חפצים שממזגים חדש עם ישן ומסורתיות עם מודרניות".

חדש עם ישן. עבודה של קובי סיבוני
צילום: שי בן אפריים
ויק יעקובסון-פריד, אמנית פלסטית, 'החלל הפנימי/ עין הסערה', 2017, מיצב; בד והקרנת וידאו 
"בחוץ סוכה לבנה, בפנים קירות בד שחור, ובחלקה העליון – עבודת וידאו שמציגה מערבולת לבנה. סוכת הכלאיים הזאת עוסקת במושג 'נדודים' ומשלבת את המסורת והאסתטיקה המוסלמית עם המסורת והאסתטיקה היהודית. חללה הפנימי מדמה בעזרת המערבולת את ריקודם המסחרר של הסופים המחוללים. זהו מקום ציבורי שהוא אישי, מקום מפלט שמעניק למבקר הזדמנות להתבונן לתוכו פנימה ואולי אף להיכנס למצב היפנוטי".

מקום מפלט. עבודה של ויק יעקובסון-פריד
צילום: יח"צ
טלמון-בירן, אדריכלים, 'רוטציה', 2017, מיצב; לוחות עץ וברזל 
"המיצב שיצרו האדריכלים הינו ברוח אולם אמנות האסלאם בתקופה המוקדמת. ב'רוטציה' הופכת חוויית הביקור במוזיאון מהתקדמות מארון-תצוגה אחד למשנהו לתנועה מקוטעת ואקראית שפוקחת את עיני המבקר להתבונן ומטה אותו ממסלול התקדמותו ומהנרטיב שהכתיבו אוצרי המוזיאון. מצד אחד המיצב יוצר 'מסלול' שמוביל את המבקרים במרחב, ומצד אחר הכיסאות הקבועים בו חוסמים אותם ומחייבים עצירה ושינוי כיוון. בתוך כך נדמה שהם עצמם נעשים לאחד המוצגים, ומתעוררת השאלה מי המוצג ומי המתבונן בו".  

תנועה מקוטעת ואקראית. עבודה של טלמון-בירן
צילום: יח"צ
אירה רזניק וטליא ינובר, מעצבת מוצר ואדריכלית, 'מִחראבּ', 2016, מיצב; מתכת, זכוכית רפלקטיבית ונייר
"מי אני? מה אני רואה כשאני מזהה את עצמי במראה? הצורך-הגובר-והולך-במודעות עצמית והחיפוש אחר אמת פנימית הוא הנושא של המיצב 'מִחְרַאבּ'. אם ה'מִחְרַאבּ' שבמסגד – אותה גומחה בקיר שהמתפללים עומדים מולה והיא פונה לכיוון הכּעבּה שבמכּה – סופג כביכול את התפילות שהם מפנים אליו, הרי שהמיצב מציע למבקר אלטרנטיבה, שבאמצעותה הוא פוגש את עצמו ומגלה את התפילה שלו (העבודה מתכתבת עם גומחת תפילה – מחראב – שנמצאת באולם המבוא לאסלאם)".

החיפוש אחר אמת פנימית. עבודה של אירה רזניק וטליה ינובר
צילום: שי בן אפריים
עדן אורבך עפרת, אמנית וידאו, 'אל-בוראק', 2017, מיצב וידאו
"מיצב הווידאו בהשראת המוצג לוחם עותומאני על סוס, קושר בין הבהמה הפלאית 'אל-בּוראק', אשר מהירה כברק, הביאה את הנביא מוחמד למסגד הקיצון בירושלים ומשם עלה לרקיע השביעי וקיבל את המצווה להתפלל חמש פעמים ביום, ובין פגאסוס – אותו סוס-אדם מכונף, שלפי המיתולוגיה היוונית היה משרתם המופתי של אלי האולימפוס, וכאות הוקרה הפך לצביר כוכבים. עם הפיכתו ליישות קוסמית, נשרה מכנפיו נוצה אחת. זאת הנוצה הנושרת על רחבת הכותל המערבי בתום ההקרנה ומסמלת את נוכחות השמימי בארצי". 

יישות קוסמית. עבודה של עדן אורבך עפרת
צילום: יח"צ
יאנה רוטנר, אמנית פלסטית, 'מעמדו', 2016, מיצב; אקריל בחיתוך לייזר והקרנת וידאו, אנימציה: דניאל ששון "'מעמדו' בוחן את הטענה שכל חפץ בעולם הוא חלק מרשת תרבותית המשפיעה על פרשנותו ודן בהיבטים השונים של שאלת הייצוג. נקודת המוצא שלו היא אגן מן המאה ה-13 עד ה-14 ממצרים או מסוריה שדמויות חיילים חרותות עליו. אלא שהמיצב כמעט מרוקן אותו, כדי ליצוק לתוכו משמעות חדשה ולהפנות את תשומת-הלב למעטפת התצוגה שמגבילה ומרחיקה את החפץ המוזיאלי ובה-בעת מבנה ומכתיבה אותו".  

שאלת הייצוג. עבודה של יאנה רוטנר
צילום: שי בן אפריים
פריד אבו שקרה, אמן פלסטי, 'תפילה', 2017, מיצב; זכוכית, עץ, מתכת וטקסטיל
"המיצב 'תפילה' שיצר האמן פריד אבו-שקרה מתכתב עם שטיח תפילה באולם המבוא לאיסלאם. המיצב עוסק ביחסים המורכבים שבין דת האיסלאם ובין פרשניה. שטיח-תפילה מוצג באמצע החלל ומסמרים, שמונעים מן המתפלל לכרוע עליו, מזדקרים ממנו. על קיר סמוך מוצגות קופסות ובתוכן נעליים, כמו בכניסה למסגד. הנעליים מכוסות באדמת אום אל-פחם, קיבוץ כברי וחדרה. בחירת היישובים מבקשת להצביע על האדמה כמקור לסכסוך העקוב מדם באזורנו ולסכסוכים מרים אחרים".  

האדמה כמקור לסכסוך. עבודה של פריד אבו שקרה
צילום: שי בן אפריים
התערוכה "מיקום חדש" תוצג עד ה-30 בנובמבר במוזיאון לאמנות האיסלאם, ירושלים.

תגיות
מנחה נופה

מקור:

http://www.mouse.co.il//art/articles/1.4052158

Comments are closed.

Scroll To Top